שני גברים מחכים באולם מקבלי הפנים של שדה התעופה לקבל את פניה של אישה אהובה. מאחר שהגעת הנוסעים התעכבה וניתנה לשני הגברים הזרים הזדמנות לשוחח שיחה של העברת זמן, שיש בה אולי שמץ מפלט ממתח הציפייה. לאחר שהחליפו משפטים ושוב שתקו ושוב החליפו משפטים, ולאחר שכבר גילו זה לזה שהם מחכים לאהובותיהם, גילו שניהם בהפתעה ששמות שתי הנשים להן מחכים הם זהים. לאחר עוד כמה דקות של שיחה הם גילו בהפתעה הולכת וגוברת שהפכה לחרון ששתי הנשים שהם מחכים להן הן אותה האישה עצמה. לא היה מקום לטעות, הם וידאו זאת שוב ושוב בכל הפרטים הנחוצים. מתוך כבוד הדדי בין יריבים, שהרי זה מעמדם החדש, ומתוך רצון לדעת את המתחרה, הם שאלו זה לשמו של זה. הם נדהמו לגלות שגם שמות שניהם זהים. זה כבר היה יותר מדי! לאחר כמה דקות שיחה נוספות הם גילו שהם אותו האדם עצמו.

עוז עלוני גר בירושלים. ספר ביקורים הוא ספר הפרוזה הראשון שלו. עלוני הוא בעל תואר שלישי בבלשנות שמית ועמית מחקר באוניברסיטה עברית בירושלים.